יצור הקומפוסט

תהליך ייצור הקומפוסט

הקומפוסט מהווה תשומה עיקרית ביצור הפטריות. סוגי הקומפוסט הם קומפוסט ירוק ומונבט. קומפוסט פטריות שונה בהרכב מקומפוסט אחר. תהליך הייצור והבקרה הנדרשים ליצורו, מייקרים משמעותית את המחיר בהשוואה לקומפוסט אחר. ביצור יש לאוורר את הקומפוסט כדי למנוע היווצרות של אמוניה המונעת את התפתחות הפטריה.

קומפוסט ירוק הינו קומפוסט צעיר. ע"מ לנצלו, צריך לעבור תהליך של פסטור והחזקה. תהליך הפסטור קוטל מזיקים מתחרים בפטריה ומגביר את סלקטיביות הקומפוסט כמצע מזון לפטריות. שלב ההחזקה, נמשך 7-9 ימים ומטרתו לסלק מהקומפוסט את האמוניה המונעת את התפתחותה של הפטריה. הקומפוסט הירוק מורכב בעיקרו מקש, זבל עופות וגבס. פסטור, אחזקה וחיטוי, הופכים אותו למזון המתאים לגידול פטריות. הקומפוסט מוכן לזריעה ברטיבות של 68%-70%. כאשר הוא מוכן, מערבבים את הקומפוסט עם מזרע. תהליך האינקובציה נמשך כשבועיים ולאחריו הקומפוסט מוכן לכיסוי בכבול. במידה ותהליך האינקובציה מבוצע במתקן קומפוסטציה מתאים (טונל), התוצר הוא קומפוסט מונבט. הזרעים בהם נעשה שימוש הם זרעי דחן או זרעי חיטה מתים (מבושלים במים), המודבקים בתפטיר חי של הפטריה. בסיום הפסטור וההחזקה מערבבים את המזרע עם הקומפוסט.

ביצור קומפוסט מונבט, נעשה עד כה שימוש בקומפוסט הירוק שיוצר בחברת "קומפיט", ומבוצע בו תהליך הנבטה ב'טונלים' במפעל "טבע פוסט" שנמצא בבעלות חברת "מרינה". לאחרונה הקימה חברת מרינה מפעל לייצור קומפוסט ירוק שהתחיל בפעילותו כעת (אוקטובר 2006). עד היום 42% מהיקף יצור פטריות בצפון היה מבוסס על קומפוסט ירוק שיוצר ע"י "קומפיט". 58% הנותרים התבססו על קומפוסט מונבט המיוצר ע"י חברת טבע פוסט (רמו בן שושן). מגדלי המרכז והדרום עושים שימוש בקומפוסט ירוק, מרביתם מייצור עצמי.

בעקבות החלטת בית משפט, הוצא למפעל "קומפיט" צו סגירה לתאריך 01/12/2006 עקב זיהום סביבתי שנוצר בתהליך ייצור הקומפוסט הירוק. סגירת המפעל תוביל לכך שישאר מפעל אחד באזור הצפון שייצר את הקומפוסט הירוק. לא ברור עדיין כיצד מגדלים ובראשם "חוות שמפניון" בבעלות משפחת דוידיאן, יספקו לעצמם את הקומפוסט הירוק. יצוין שאין בכוונתם (בשל היעדר שיתוף פעולה) לרכוש את הקומפוסט מ"מרינה".

בבחינת התמורות שחלו בייצור הקומפוסט לפטריות בבמהלך העשור האחרון, ניתן לראות שייצור הקומפוסט עלה פי 18 מכמות של כ-1500 טון ב-1989 לכמות של 27,000 טון בשנת 2003. היקף הייצור ב"קומפיט" לבדו בשנת 2005, היה מעל 30,000 טון קומפוסט בשנה. מחיר הקומפוסט ירד בשנים אלו  ממחיר של 650 ₪ לטון לכ-280 ₪ לטון מפעל "קומפיט".

קומפוסט מונבט מתקבל כאשר תהליך האינקובציה מבוצע במתקן קומפוסטציה מתאים (טונל). קומפוסט  זה רגיש יותר בתהליך היצור, אך מרגע שהונבט, הוא די 'מחוסן'. לקומפוסט מונבט יתרונות רבים (במידה והגידול מוצלח): הוא מגדיל את מספר המחזורים בממוצע מכ-5.2 בשנה לכ-7.4, את היבול למ"ר בכל מחזור עקב כמות גדולה יותר של קומפוסט למ"ר, ומפחית חשיפה למחלות. בקומפוסט מונבט משתמשים ב 95 ק"ג לכל מ"ר לעומת 130 ק"ג למ"ר בקומפוסט ירוק. כך שלסיכום, בפועל, בשימוש בקומפוסט מונבט ניתן להכפיל את התפוקות. (זהו הפוטנציאל. הניסיון בארץ של מספר שנים בלבד, ובעיקר בחוות הגידול של "מרינה".)  כאמור, בארץ פעיל רק מפעל אחד ליצור קומפוסט מונבט בבעלות "מרינה". בבעלות חברת "פטריות איילון" במושב משמר איילון, טונלים המשמשים לייצור קומפוסט מונבט, אך הטונלים לא נמצאים בשימוש נכון לעכשיו.

היצע קומפוסט – תמונת מצב

ענף הפטריות בצפון נשען בשנים האחרונות על שני מפעלי קומפוסט מרכזיים: "קומפיט", יצרן הקומפוסט הירוק במעונה, ו"טבע פוסט", יצרן הקומפוסט המונבט בחוסן. מפעלים אלו סיפקו את תצרוכת הקומפוסט למגדלי הגליל, ו"קומפיט" אף הוביל קומפוסט למספר מגדלים במרכז. עם סגירתו הקרובה של "קומפיט", הופר שיווי משקל רב שנים בענף:

מעתה יצרן הקומפוסט הירוק והמונבט היחיד בצפון הוא "טבע פוסט" מקבוצת "מרינה". ההשלכה הישירה של סגירת המפעל היא בלעדיות מוחלטת של  "מרינה" ביצור הקומפוסט בצפון, ותלות גדולה של מגדלי הגליל בה. למגדלים בגליל נכון להיום אין תשתית ייצור קומפוסט באופן עצמאי, בשונה מיצרני המרכז והדרום.

משיחות עם בעלי "חוות שמפניון", עלה שאין בכוונתם לרכוש קומפוסט מ"מרינה". כפועל יוצא, ניתן להניח שבכוונתם להתחיל לייצר קומפוסט ירוק עצמאית. החברה צורכת כ-150 טון קומפוסט ירוק בשבוע, כלומר 25% מהיקף יצור "קומפיט" כיום. יצוין ש"טבע פוסט" יצרן הקומפוסט המונבט, מוכרת את תוצרתה רק למגדלים הנמצאים איתה בשותפות.

פרט למשק ספורים מכפר ויתקין שרכש קומפוסט ירוק מ"קומפיט", שאר מגדלי המרכז והדרום מייצרים את הקומפוסט הירוק באופן עצמאי בסמוך לחוות הגידול. עלות ייצור הקומפוסט הירוק 200-250 ₪ לטון ותלוי בעיקר בעלות הקש. עלות היצור העצמאי נמוכה מעלות רכישתו מ"קומפיט" ולדבריהם איכותו אינה נופלת משמעותית, אך כאמור לא כל המגדלים ערוכים לכך ובעלי היתרים ליצור הקומפוסט.

עלות הקמת מפעל יצור קומפוסט מונבט (טונלים) גבוהה, ומהווה מחסום כניסה ליצרנים נוספים. לאור האמור, לא נראה שבשלב זה יקומו לחברת "טבע פוסט" מתחרים, למרות היתרונות הרבים של הקומפוסט המונבט. הקמת מפעל קטן לייצור מקומי של קומפוסט ירוק אינה מחייבת השקעות בסדר גודל דומה. העלויות גדלות משמעותית, כשמוקם מפעל העומד בתנאים ובתקנים של המשרד לאיכות הסביבה.