התארגנות המגדלים בענף הפטריות

כללי – בחינת הנושא

בחלקים הקודמים תואר מבנה ענף הפטריות, והשחקנים העיקריים הפעילים בו. סעיף זה עוסק בהתארגנויות המגדלים בענף ומטבע הדברים, וכפי שעולה בבירור מתיאור מבנה הענף – הוא מתייחס רובו ככולו לתאגיד החברות "מרינה". ישנן התארגנויות נוספות בענף, כגון שיווק תוצרת "חוות השמפניון" ע"י משק ספורים (לשעבר היצרן) מכפר ויתקין, אך אין כלל מקום להשוות את מידת השפעתן על כלל הענף.

ניתוח ודיון בנושא התנהלות תאגיד "מרינה" צריך להתייחס לשני מישורי בחינה עיקריים:

• בראש, בחינת פעילות "מרינה" בתחומי הפעילות השונים בענף – יצור, מימון, שיווק, מו"פ  וכיו"ב – ומידת יכולתה להשפיע ולכוון את הענף כרצונה.
• כמו כן, תרומת "מרינה" לפיתוח הענף והאזור בתחומים שונים, בכללם: יצור תעסוקה, יצור ידע וסטנדרטים, עליה ברווחת הצרכן וכיו"ב. במידה רבה, מישור זה מקביל לעיסוק בשאלת פיתוח והתרחבות הענף ללא קבוצת "מרינה".

המשך הסעיף סוקר מאפיינים מרכזיים בהתנהלות התאגיד, בהתאם לחלוקה זו.

בחינת פעילות "מרינה" בענף 

יצרן קומפוסט
סגירת "קומפיט" הופכת את "מרינה" ליצרן ומשווק קומפוסט ירוק יחידי כמעט בגליל ("חוות השמפניון" מחפשת פיתרון אחר), והתאגיד הוא כבר כעת יצרן ומשווק קומפוסט מונבט יחיד. קשה להפריז בחשיבות נקודה זו, ובחשיבות הקומפוסט למגדל.

"קומפיט" ייצר את הקומפוסט הירוק לגליל ו-80% מהכמות הארצית כולה, ופעל עבור היצרנים ובשיתוף הדוק עם מו"פ צפון. "קומפיט" היווה רשת ביטחון ליצרנים ואיזון-מה לפעילות "מרינה" ואין ספק שסגירתו אינה משרתת את הענף. כדוגמה, העליה (הצפויה) במחיר הקומפוסט הירוק בשל הוצאות החזר הון במפעל שפותחת "מרינה", עשויה לשחוק את רווח המגדלים, אך רובם נטולי חלופות או קשורים בהסכם עימה. הקמת מפעל חליפי ודומה במאפייניו ל"קומפיט", תשנה כמובן את קיצוניות מצב הדברים המתואר.

הסכמי שותפויות
"מרינה" קשורה בהסכמים עם מגדלים בגליל. כמתואר, היא מעניקה מימון להון חוזר ומימון משלים להשקעותיהם, ומנכה את התמורה בשיווק. "מרינה" היא צינור שיווק עיקרי שלהם, ובהסכם עמה נקבע מחיר שער המשק למגדל. אם להזכיר שהיא גם ספקית הקומפוסט (שמהווה אחוז רב מהוצאות הגידול), ברור שבידה להשפיע רבות על רווחיות המגדלים השותפים. "מרינה" משלמת למגדל כ-10 ₪/ק"ג בתפזורת בשער המשק, פחות השתתפות באחוז מסויים בפחת. הוצאות מגדלים אלה (ע"פ סיור ותשאול) הן כ-8.5 ₪ לק"ג, קרי, יתרת גידול של 1 – 1.5 ₪ לק"ג.

פעילות שיווק
"מרינה" היא משווקת גדולה מאד בענף הפטריות, המשווקת עד חצי מתוצרת הפטריות הטריות המקומית. ל"מרינה" מערך מיון/אריזה/קירור גדול, המטפל גם בתוצרת מגדלים שותפים שאין בבעלותם מערך כזה. ל"מרינה" מערך הפצה הכולל 24 משאיות שיווק בקירור (עבור פטריות ותוצרת חקלאית אחרת), והסכמי שיווק עם רשתות השיווק המובילות. "מרינה" מדגישה את יכולתה ואת התמחותה בשיווק ישיר לסניפי לקוחות אלו (ולא למרכזים הלוגיסטיים שלהם), יכולת שתורמת לאיכות התוצרת המשווקת לצרכן ולהקטנת הפחת, ומהווה יתרון יחסי לתאגיד ביחס למתחריו.

יבוא
"מרינה" היא יבואן פטריות טריות יחיד בענף, להוציא יבוא קטן של פטריות איכות למסעדות יוקרה. היבוא אמנם נקודתי ומוגבל, וכפי הנראה אכן אינו פעילות רווחית  כשלעצמה, אך היכולת לייבא היא ודאי מכשיר המגדיל את כוחה של "מרינה" בתוך הענף, ומסייע לה לשמר את היקף לקוחותיה. גם מבלי לדון בתועלת/נזק של יבוא פטריות טריות לענף ולמשק כולו, ברור שהיעדרו מגדיל את כוחה של "מרינה".

היקף ייצור
היקף יצור קבוצת "מרינה" ומשקלו בכלל הייצור המקומי – נסקר בהרחבה. מעבר לכך, בידי קבוצת "מרינה" – על פי עדותה – להגדיל את הייצור בחוות הגידול ולגרום לגידול משמעותי בהיצע הענף, אך היא אינה רוצה בכך בשל ירידת המחיר הצפויה בשל כך. סף ההשקעה וקשיי מגדלים ותיקים, המונעים הצטרפות מגדלים חדשים (והיעדר היבוא), מגדילים את יכולת ההשפעה על היצע השוק של קבוצת "מרינה".

מו"פ
מו"פ צפון מלווה ומסייע למגדלים בצפון – בחלקם דוגמת "חוות שמפניון", השירות מבוצע בתשלום – ועבד שנים רבות עם מפעל "קומפיט" (מעבדה שלו פעלה בקביעות בתוך המפעל). עיקר מאמציו ותרומתו לענף, קשורים לשיפור האיכות והאחידות של הקומפוסט. מבלי להיכנס לשורש העניין, שודאי אינו נוגע רק למקצועיות המחקר והפיתוח ביחידה – המו"פ ואנשיו אינם עובדים באופן דומה עם "מרינה". אנשי המו"פ אף ביקשו שלא 'להיות צד' בסוגיית הבירור של התנהלות "מרינה" בענף, ואין צורך להרחיב בכך. תאגיד "מרינה" קונה לדבריו את הידע ושירותי היעוץ ממומחים בהולנד, ולא מקבל אותו מהמו"פ. מנתוני מו"פ צפון ניתן ללמוד  על השיפור בתוצאות היבול השנתי (ק"ג / מ"ר). בשנת 1990 עמד היבול השנתי על 65 ק"ג/ מ"ר ולדבריהם כתוצאה מהמו"פ הגיע היבול השנתי בשנת 2002 ל 145 ק"ג /מ"ר בקומפוסט ירוק.

לסיכום

הסקירה מבליטה את כוח השפעתה של קבוצת "מרינה" בענף – ואין בדברים חידוש רב. שליטה כמעט מוחלטת ביצור ובשיווק חומר הגלם (עם סגירת "קומפיט") הוא המקור העיקרי לכוחה, והוא השינוי המרכזי בעת האחרונה. השילוב עם יכולות הייצור, השיווק, המימון והיבוא – כולן אגב, יכולות לגיטימיות שנבנו במאמץ והון עצמי רב – מגביר במידה ניכרת את השפעת הקבוצה על התפתחות הענף כולו.

תועלות ותרומות לענף הפטריות
מטרת סקירה זו אינה להציג את מכלול פעילות החברות בקבוצת "מרינה", וממילא, אין בידינו נתונים מספקים להצגה שלמה כזו, המחייבת עבודה משותפת מול החברה הנבחנת. עם זאת העיסוק הנרחב בקבוצה (שדן עד כה בעיקר בהיבט הבעייתי של התרחבותה) מצדיק איזכור היבטים נוספים, ליצירת תמונה שלמה ומאוזנת יותר של פעילותה בענף. סעיף זה סוקר בקצרה את עיקר ההיבטים האלו:

תעסוקה
נושא שהוזכר כבר מספר פעמים במסמך. קבוצת "מרינה" היא מעסיק גדול של כ-250 איש, מכלל זה 150 – 160 איש בענף הפטריות. באופן מובן, להיבט זה חשיבות רבה באזור הגליל המרוחק ממוקדי תעסוקה גדולים, מה עוד ש"מרינה" מרחיבה כל העת את עסקיה השונים ונדרשת לכוח אדם נוסף.

תרומה לידע ורמת הענף

בהמשך לדברים, "מרינה" עורכת לחלק מעובדיה השתלמויות בחוות גידול בהולנד, ומסתייעת בקביעות ביעוץ וידע וציוד הולנדי רב. "מרינה" היא חברה פרטית הפועלת בשוק למטרותיה, וכך כמובן צריך להציג אותה. עם זאת, בשל מרכזיותה בענף, ההשקעה הרבה של הקבוצה ביבוא ידע וציוד ובהקניית ידע, מקרינה על ההישגים ועל ההתפתחות של הענף כולו.

פיתוח השוק
פטריות הוא מוצר צריכה שהביקוש לו עולה כתוצאה מעלייה ברמת החיים, ועקב חשיפה ומודעות מוגברת לטעמיו ולאיכויותיו. בניגוד למוצרי צריכה בסיסיים יותר הוא דורש פיתוח שוק, וכן פיתוח הדרגתי של הרגלי צרכנים. אין ספק שלקבוצת "מרינה" ומאמצי השיווק הרבים שהיא מבצעת, חלק בגידול המרשים שביצע הענף בעשור האחרון וחלק בפיתוח השוק והגדלת ביקושי הצרכנים (ורווחת הצרכנים).

יצור קומפוסט
נדרשנו עד כה בעיקר להיבט הבעייתי של ריכוז היצור בידי "מרינה". לצד זה ראוי להזכיר שמפעלי הקומפוסט שלה הם מפעלים ברמה גבוהה ביותר, עם מיכון וציוד מהשורה הראשונה והושקע בהם הון עצמי רב. הקומפוסט המיוצר בהם איכותי ובעל פוטנציאל לתרום משמעותית לאיכות והיקף יצור הענף. בפרט, קומפוסט מונבט (המיוצר רק ע"י "מרינה") מאפשר שידרוג של כמות היבול ומספר מחזורי הגידול.

מימון מגדלים
בהקשר זה ראוי לבחון גם האם אופציית המימון שמציעה "מרינה" (שהפן הבעייתי שלה הוצג בסעיף קודם), מאפשרת למגדלים שהיו נפלטים או לא נכנסים לענף, מסלול התפרנסות סביר בתוכו.