עיקרי הדברים

מבוא
יצור הפטריות הטריות גדל מאד בהיקפיו בעשור האחרון, למרות השחיקה במחיר. הענף מרוכז ברובו (מעל 70% מהיצור,יצור הקומפוסט, מו"פ וכיו"ב) במושבי מ.א מעלה יוסף בגליל. מטרת הסקירה לנתח את המצב הקיים בענף בתחומיו השונים, ככלי לממסד החקלאי לבחינת ההשקעות בו, לתמיכה יעילה במגדלים ולמניעת כשלי שוק.

תהליך הגידול
בתהליך הגידול הבסיסי לא חל שינוי רב מזה שנים, והוא מפורט בהרחבה בפרק ייצור הפטריות. עיקר השינוי בשיפור מתמיד באיכות ובאחידות הקומפוסט, ובשימוש בקומפוסט מונבט התורם ליבול משופר. כמו כן, חוות המגדלים המובילות מצויידות במערכות בקרה ממוחשבות וכיו"ב ציוד משופר, המאפשר יבול גבוה רציף ויציב על פני כל השנה.

יצור קומפוסט
קומפוסט (ראה גם מילון מונחים) הוא חומר הגלם המרכזי, מרכיב מרכזי בהצלחת הגידול ומרכיב עלות 'כבד'. בשנים האחרונות קיים בשוק גם קומפוסט מונבט, יקר יותר, התורם להגדלת מחזורי הגידול מכ-5.2 בשנה לכ-7.4, ולרמת יבול גבוהה יותר. "קומפיט", מפעל קומפוסט בבעלות המגדלים שפעל מראשית הענף בגליל, ייצר עבורם את הקומפוסט הירוק והביא עם מו"פ צפון לשיפור ניכר באיכותו – ייסגר בדצ' 2006 בעקבות החלטת בית משפט. היצור בגליל עובר כעת לידיו (הפרטיות) של תאגיד "מרינה", שהוא גם יצרן הפטריות הגדול בענף. לכך כמובן השלכות על שווי המשקל בשוק ותוספת רבה ליכולת "מרינה" להשפיע עליו. מגדלי המרכז והדרום, מייצרים בד"כ את הקומפוסט (הירוק) שלהם לבדם.

תחשיב גידול
רמת הרווח התפעולי טובה – כ21% רגיל וכ-25% במונבט – אך בשל רמת ההשקעה (והחזר הון) הרווח הנקי הוא כ5% בלבד בקומפוסט רגיל, וכ-15% במונבט, שפוטנציאל היבול בו גבוה יותר. שולי רווח לא מאד גבוהים מביאים להמשך גידול יחידות היצור, ורגישות הרווחיות לרמת היבול – מחייבת התמקצעות ומקשה על מגדל ללא הישגי יבול גבוהים לשרוד בענף.

הענף, אפיונים ונתונים
בשל יצור בחדרים וצריכת שטח ומים קטנה, הענף הוא 'ידידותי' לסביבה. היקף היצור כיום 9,500 – 10,000 טון/שנה בערך כספי של כ-100 – 120 מליון ₪. מעל 90% היצור הוא פטרית שמפניון ומיעוטו פורטבלו (זן שמפניון), פלאורוטוס ושיטקי. למרות גידול בהיקף והתקדמות, מספר המגדלים נותר קטן (15 – 20) בשל היות הענף עתיר הון וידע, וחלק מהמגדלים בעיקר במרכז מצוי בקשיים. פיתוח הענף קשור (כפי שהוזכר) לעבודת מו"פ צפון, בעיקר השיפור בקומפוסט, וכן לציוד וידע שמיובא מהולנד – היצרנית המובילה בעולם. המו"פ מסייע רק למגדלים בגליל; חלקם עובדים אתו צמוד ובשביעות רצון, ועם חלקם – לאו דווקא רק מסיבות מקצועיות – שתוף פעולה כיום בעייתי.

יבוא/יצוא
יבוא פטריות טריות מורכב ויקר ומבוצע בהטסה. קיים יבוא מוגבל לארץ של חברת "מרינה", כמענה ל"פיקים" בצריכה המקומית ולשם עמידה בהתחייבויותיה. אין כיום יצוא, בשל היעדר יתרון יחסי (המחיר בשוק מקומי גבוה מבאירופה).

יצרנים
היצרנים המובילים הם תאגיד "מרינה" מחוסן (כ45% מהיצור) ו"חוות שמפניון*" בזרעית (כ-18%). "פטריות איילון" ממושב איילון – בעבר שני בגודלו בענף – מצוי בקשיים.   "מרינה": תאגיד יצור ושיווק תוצרת חקלאית בבעלות רמו בן שושן. היצרן הגדול בענף, משווק גדול עם 24 משאיות ושיווק ישיר, יצרן קומפוסט מונבט יחיד ויצרן קומפוסט ירוק עיקרי (מעתה) ויבואן יחיד. נוסף לחוות בבעלותו, ל"מרינה" שותפויות עם מגדלים בגליל; הוא מסייע במימון הגידול ומנכה את התמורה בשיווק תוצרתם. ל"מרינה" תרומה רבה לענף באיכות והישגי יבול והטמעת סטנדרטים גבוהים בגידול, והיא נעזרת תדיר בציוד, יעוץ והשתלמויות בהולנד.
*חוות שמפניון – חווה בזרעית בבעלות משפ' דוידיאן. נחשב ליצרן היציב והאיכותי בשוק ולמתחרה עיקרי ל"מרינה". חוות הגידול שלו מצויידת במערכות בקרה מתקדמות. משווק לבד (לא שיווק ישיר) ומסתייע בכך ביצרן הפטריות ספורים מכפר ויתקין.

תעסוקה
נושא שעלה במהלך עבודה. "מרינה" ו"חוות שמפניון" מעסיקים כ-160 וכ-85 איש בהתאמה בענף הפטריות, ועם שאר המגדלים יוצרים מקור תעסוקה חשוב באזור פריפריאלי.

שוק וצרכנים
השוק בארץ צורך את כל היצור. הביקוש עומד על כ-1.4 ק"ג פטריות טריות לנפש לשנה, לאין ערוך יותר מבעבר, ועדיין רק כחצי מהביקוש הממוצע לנפש במערב אירופה – נתון שמצביע על פוטנציאל גידול. המחיר לצרכן נמוך בהרבה מלפני עשור, ועדיין גבוה מאירופה. המחיר למגדל, 9 – 11 ₪ לק"ג תפזורת בשער המשק (12 – 13 ₪ לאחר אריזה), גבוה גם הוא מהמחיר השכיח באירופה. פער התיווך למיטב בדיקתנו, דומה. סקר מחירים בכלל זה של זני פטריות אחרים ופטריות משומרות – מוצג בפרק שיווק הפטריות.

התארגנויות מגדלים
העבודה עוסקת גם בסקירת מבנה הענף וההתארגנויות בו, ובפרט, פעילות תאגיד "מרינה" והשפעתה על הענף. הסקירה מבליטה את כוח "מרינה" בענף, ואין בדברים חידוש רב. שליטה כמעט מוחלטת ביצור ושיווק קומפוסט (עם סגירת "קומפיט") הוא מקור מרכזי לכוחה, שעוצמתו גדלה בעת האחרונה. השילוב עם יכולות יצור, שיווק, מימון ויבוא – יכולות לגיטימיות שנבנו במאמץ והון (עצמי ומוסדי) רב – מגביר במידה רבה את השפעת הקבוצה על התפתחות הענף (ראה פירוט רחב בגוף הסקירה).
ל"מרינה" תרומה רבה לענף ופעילותה בו חשובה. הבעיה כיום היא חוסר שיווי משקל והיעדר איזונים, לשם יצירת פעילות משופרת ותחרותית יותר. צעדים אפשריים:

• מניעת סגירת "קומפיט", או לחילופין הקמת מפעל אחר בגליל. בכך תוסדר חלופה ראויה למגדלים ותובטח אספקה סדירה במחיר הקיים (כ-280 ₪ לטון).
• תמיכה במענקים להקמת חדרי הגידול, תספק למגדלים חלופה למימון שמציעה "מרינה" ותקל על התפתחות מגדלים נוספים (או התרחבות הקיימים) לצידה.
• "מרינה" פותחת בימים אלה את מפעל הקומפוסט הירוק החדש שלה. יש לבחון לאחר פרק זמן שהקומפוסט לסוגיו מוצע לכל מגדלי הגליל בתנאים ורמת מחיר הוגנת.