יצרנים והיקפי ייצור הפטריות

יצרנים והתפלגות הייצור

כפי שצוין, היקף יצור הפטריות למאכל בישראל עומד כיום על כ-9,500 טון לשנה. כ-70% מהיקף זה מיוצר בגליל, רובו בחוות שמפעיל או שעובדות במשותף עם רמו בן שושן (חברת "מרינה"). 15% – 20% מהייצור הארצי מייצר משק דוידיאן בזרעית, היצרן השני בגודלו.

הטבלה להלן מפרטת את יצרני הפטריות והתפלגות הייצור ביניהם, ככל שאיפשרו הנתונים שנאספו על ידי צוות העבודה.

טבלת מגדלים – היקפים והתפלגות היצור

בטבלה בולט משקל מגדלי הגליל, ומשקל "מרינה" בתוכם. להוסיף על כך הענף בגליל מצוי בגידול ושיפור בעוד שבדרום/מרכז נתקלים מגדלים בקשיים וחוות גידול מצטמצמות (אם כי לא כולן), כך שדומיננטיות הגליל צפויה להימשך. מסיבה זו וכחלק ממטרות העבודה, מובא להלן תיאור שני המגדלים המובילים, רמו בן שושן ומשק דוידיאן.

קבוצת "מרינה פטריות הגליל בע"מ"

חברה בבעלות רמו ומירי בן שושן ממושב חוסן שיוסדה על ידם ב-1989. כיום זוהי החברה הגדולה במשק ומשווקת כ-45% מתוצרת הפטריות הטריות בארץ. הקבוצה מאגדת בתוכה חמש חוות לגידול פטריות, מפעל ("טבע פוסט") ליצור קומפוסט מונבט, ומפעל חדש ליצור קומפוסט ירוק. כמו כן נכללות בתאגיד שתי חברות לשיווק פטריות ומוצרי ירקות, חברה לגידול נבטים וחברה לגידול חסות. לחברות אלו משתייכים רוב מגדלי הפטריות ממעונה (ראה גם תרשים התאגיד בעמוד הבא).

שותפויות

נוסף על החברות בבעלות "מרינה", לרמו הסכמים עם מגדלים נוספים במשקי הגליל. "מרינה" מסייעת למגדלים אלה בהשקעות הגידול ומשווקת את תוצרתן. החזר ההלוואה הניתנת למגדל, מבוצעת ע"י ניכוי מהתשלום למגדל בשלב השיווק. נוסף על כך, רמו הוא ספק הקומפוסט המונבט של מגדלים אלה (וכמובן של חוות הגידול שלו). יצויין ש"מרינה", ע"י מפעל "טבע פוסט" שלה, הינה יצרנית הקומפוסט המונבט היחידה בארץ נכון להיום). "מרינה" אינה משווקת קומפוסט מונבט למגדלים אחרים שאינם בבעלותה או שותפיה, ובפרט אינה משווקת אותו למתחרתה העיקרית, "חוות השמפניון" בזרעית.

סיכום

לסיכום, "מרינה" חולשת על קרוב לחצי היצור המקומי, חלק נרחב מהשיווק, וכעת – עם סגירת מפעל "קומפיט" במעונה – על רוב המכריע של יצור הקומפוסט בגליל. ברור שמדובר בריכוז עוצמה גדול מאד ביחס לענף, שהשלכותיו יידונו בהמשך.

מסיור במפעל ובמערך המיון, האריזה וחוות הגידול של "מרינה", עולה שמדובר בחברה מקצועית בעלת סטנדרטים גבוהים ואיכות ציוד מעולה, הנעזרת תדיר בידע והשתלמויות בהולנד. הודות לכך ולשימוש בקומפוסט המונבט, הישגי היבול בחוות הגידול – 28 ק"ג למ"ר ויותר – טובים, מספר המחזורים רב וחוות הגידול מצויות בצמיחה. "מרינה" היא גם מעסיק גדול בכלל, ובפרט ביצור הפטריות בו עובדים 150 – 160 איש מהאזור.

קטיף/אריזה/הפצה

מגדלים אוספים את היבול ע"י קבלן קטיף של רמו. האריזה והמיון מבוצעים אצל המגדל או במרינה ומשאיות מרינה אוספות את היבול לאחסון של 24 שעות לכל היותר. בחוות החדשות של קבוצת "מרינה", יש מערך מיון ואריזה במקום.

"מרינה" משווקת כ-70% מתוצרתה בשיווק ישיר, בעיקר לקואופ ולשופרסל. לדבריה, בגלל השיווק הישיר וצי המשאיות הגדול שברשותה (24 משאיות), מצליחה הקבוצה להקטין משמעותית את היקף החזרות הסחורה.

חוות השמפניון

חוות גידול גדולה, 36 חדרי גידול ו-12,000 מ"ר יצור, בבעלות משפחת דוידיאן מזרעית. הוקמה ב-1982 ולהוציא פרק זמן קצר מייצרת מאז ברצף. נחשבת למגדל היציב והאיכותי בענף, מייצרת בין 15% – 20% מהפטריות הטריות בארץ. ביקור בחווה מבליט את האיכות, הנקיון והמקצועיות בגידול, וכן ציוד בקרה ממוחשבת מעולה שנרכש מהולנד. הישגי היבול בחווה – 27 עד 29 ק"ג למ"ר – דומים לאלו המושגים בחוות גידול של "מרינה", למרות השימוש בקומפוסט הירוק הנופל מהקומפוסט המונבט.

"מרינה" לא מוכרת להם קומפוסט ועם סגירת "קומפיט" יהיה עליהם למצוא פיתרון אספקה. "מרינה" גם אינה משווקת את תוצרתם. עד 1995 שווקה התוצרת דרך "מרינה" והיה שיתוף פעולה בתחומים שונים. שיתוף הפעולה נפסק ומאז השיווק נעשה לבד וכן עם משק ספורים מכפר ויתקין. בניגוד ל"מרינה" מערך השיווק העצמי קטן יחסית (2 משאיות) והתוצרת נשלחת למרכזים הלוגיסטיים ברשתות ולא בשיווק ישיר לכל חנות.

את "חוות השמפיניון" מייחדת יציבות ברמת יבול (הגבוהה) הפטריות על פני כל השנה. יציבות זו מושגת לדברי המגדלים בעיקר כתוצאה משני גורמים:

ידע

לדבריהם לקשר רב השנים והרציף עם מו"פ צפון, תרומה משמעותית להישגי היבול וביכולת לשמור עליו באופן יציב. את כל הידע (לא הציוד) מקבלים ממו"פ צפון. בכך הם שונים במובהק מחוות הגידול של "מרינה" הנשענות גם על ידע זר.

מערכת הבקרה הממוחשבת

מערכות ייחודיות שנרכשו בהולנד לטיפול בטמפטורת חדרי הגידול, שמונעות לחלוטין את ההבדלים בין עונות השנה.

תעסוקה

בדומה ל"מרינה" "חוות השמפניון" היא מעסיק גדול. כוח האדם מונה 85 איש, מתוכם 15 בלבד עובדים זרים (הנדרשים בעיקר לשמירת רצף הייצור בסופי שבוע).

יצרנים נוספים

מספר מגדלים קטנים ובינוניים פזורים במרכז ובדרום. אינם נהנים מהמו"פ וההדרכה של מו"פ צפון, וחלקם (כמפורט להלן) מצוי בקשיים.

שמעון כהן – חווה במושב משמר איילון המגדלת שמפניון, פורטבלו ופלאורוטוס. בעבר המגדל השני בגודלו בארץ שנקלע לקשיים וכרגע לא בארץ. החווה מופעלת אך מייצרת רק כ-600 טון בשנה, כשליש מכוח הייצור. בעבר גם השכיר חדרי גידול במעונה בגליל.
מירה ואורן קסלר – מגדל קטן בתקוע, מתמחה בזנים מיוחדים. מגדל פלאורוטוס ושיטקי, ויבואן קטן של פטריות מיוחדות למסעדות יוקרה.
אלינסקי יצחק ובניו – מגדל שמצוי בהתרחבות שטחי הגידול.
קלוד אזולאי – רמות מאיר. מגדל פטריות שמפניון ופלאורוטוס. מתכנן התרחבות בדרום.
ספורים, כפר ויתקין – הפסיק לייצר, לדבריו בגלל התחרות. משווק של "חוות שמפניון".
יהודה גנור – מגדל קטן יחסית במושב ניר צבי.
משקו – מגדל קטן יחסית בא.ת סגולה. למרות שיושב על נדל"ן יקר, ימשיך (לדבריו) לייצר.

______________________________________________________________________
* "מרינה" פטריות הגליל החזקות (2003) בע"מ. בחלקן, חוות גידול ובהם מגדלים שעובדים עם רמו.