סיכום

סקירה זו בוחנת את מצב ענף יצור הפטריות הטריות, על מרכיביו השונים. בתמצית, זהו ענף שתהליך היצור הבסיסי בו לא השתנה רבות מאז החל בפעילותו, אך שיפורים ניכרים ברמת הידע, הציוד ואיכות הקומפוסט – תרמו להתקדמות והתרחבות נאה של היקף וערך הייצור. זאת למרות ירידה ריאלית גדולה במחירי התוצרת, ושחיקה בשיעור הרווחיות של המגדלים. גידול פטריות בישראל הוא כיום ענף עתיר הון וידע.

תיאור התרחבות הענף משקף יותר את הגליל, בו מרוכז רוב ייצור הענף והיקף מועסקים לא מבוטל. במרכז ובדרום (7 – 8 מגדלים) ישנן מגמות מעורבות, ולצד מגדלים שמרחיבים את היצור, קיימים כאלו (בהם שהיו מרכזיים בענף) שמצמצמים או סוגרים את הפעילות. רק אזור הגליל נהנה מפעילות שוטפת ומהדרכה של יחידת מו"פ.

בהיבט הכלכלי של הגידול, רמת ההשקעות הגבוהה והירידה הריאלית במחיר, מותירה שולי רווח לא מאד גבוהים ומחייבת גידול מקצועי ואיכותי. אלו הסיבות להגדלת יחידות היצור, ולכך שמספר המגדלים בענף לא מצוי בעלייה (15 – 20 מגדלים סה"כ). משקים ללא הישגי יבול גבוהים (25 ק"ג למ"ר ומעלה) יתקשו לשרוד בו.

השוק המקומי קולט את כל היצע הענף (בנוסף לכמות יבוא קטנה), וישנה עלייה מתמדת בצריכת פטריות טריות בישראל, שעומדת על כ1.4 ק"ג לנפש. צריכה כפולה במדינות מערב אירופה, מצביעה על צפי להמשך הגידול ועל פוטנציאל שוק רב בטווח הנראה לעין. הצרכן הישראלי מקבל פטריות טריות במחיר נמוך מבעבר, ובאיכות טובה יותר.

בהשוואה לאירופה וליצרניות המובילות בה (ובראשן הולנד), המחיר לצרכן בארץ גבוה עדיין, אף שהפער צומצם לעומת העבר. המחיר למגדל גבוה גם הוא מהמחיר שמקבל בד"כ מגדל באירופה. למיטב בדיקתנו, פערי התיווך בישראל ובאירופה עומדים על רמה דומה.

חלק נרחב מהעבודה מתייחס לתיאור מבנה הענף והשחקנים המרכזיים בתוכו, ובראשם: קבוצת החברות "מרינה" (כ-45% מהיצור) ו"חוות שמפניון" (כ-18%). השפעת "מרינה" חורגת הרבה מעבר להיקף הייצור, בהיותה משווק גדול בענף, יבואן יחיד, מממן של חלק מהמגדלים, ובעיקר – ספק קומפוסט יחיד בגליל עם סגירתו של "קומפיט". השפעתה על הענף בתחומים שונים נבחנה בעבודה, ונמצאה בעייתית בעיקר ביצור הקומפוסט כאמור. נושא זה מחייב מעקב עם פתיחתו של מפעל הקומפוסט של "מרינה", מבחינת רמת המחיר ושיווק הוגן לכל המגדלים. מובן שמניעת סגירת "קומפיט" או הקמת מפעל אחר  בגליל, היו תורמים לאיזון-יתר בענף. התייחסות נוספת לנושא מובאת בנספח 1.

ראוי עם זאת להזכיר גם את תרומת הרבה של "מרינה" לקידום הענף, מבחינת יצור ידע, איכות חומר הגלם, איכות היצור והשיווק, ועוד.